אפרופו חלומות, פחדים וטראומות – כמו שכולכן (או בעצם רובכן) יודעות, יש לי ותק של 20 שנה כנפגעת תקיפה מינית (ברבים, האמת). השנה האחרונה היתה בלתי נסבלת, וזה הגיע לשיא סביב יום ההולדת שלי, לפני חודש. היו לי טריגרים על בסיס יומיומי, הרבה צעקות, בכי, ובאופן כללי הרגשתי שאני מאבדת אט אט את שפיותי. לקחתי כדורים לטיפול ב-PMS, נוגדי חרדה, שכנראה הגבירו לי את החרדות לרמה שפחדתי שיאשפזו אותי. בכיתי ימים שלמים. שנאתי את עצמי. הרגשתי שמנה, טיפשה, מכוערת, מה לא. לשמחתי לא היו מחשבות אובדניות בסיפור אז לפחות זה נתן לי קצת תקוה.
לונג סטורי שורט – לפני שבוע עשיתי טיפול NLP דרך הסקייפ אצל מאשה. זה היה מוזר בהתחלה, כי אנחנו מכירות כבר מיליון שנה כמעט, אבל זרמתי. עשיתי את כל מה שהיא אמרה לי. בכיתי תוך כדי. רעדתי. חייכתי. הלכתי לישון אח״כ, ישנתי 6 שעות ברציפות וקמתי בבוקר רעננה. זה לא קרה לי 4 שנים. סבלתי מסיוטים איומים, הייתי מתעוררת עשרות פעמים בלילה מכוסה בזיעה קרה, זה היה פשוט איום ונורא.
שלשום עשיתי עוד טיפול אחד שסגר לי פינה אחרת. אתמול בערב, אחרי שהילדים הלכו לישון, נכנסתי לחדר האמבטיה יחד עם הדיסק של אדל, רקדתי וקיפצתי שעתיים וחצי ובעיקר הסתכלתי על עצמי במראה. תמיד שנאתי את זה. זה היה רגע מכונן ממש.
א.מ
