התאהבות מחוץ למסגרת

התאהבות. אולי הפחד הכי גדול של זוגות שיוצאים החוצה. הסווינגרים בדרך כלל מתרחקים מזה כמו מאש ולכן גם מגבילים את היחסים לסקס בלבד. גם רבים מאלו שיוצאים לזוגיות פתוחה יוצאים עם תנאי. סקס כן רגשות לא. אם יש רגשות חותכים. את הרגשות שומרים לבית לזוגיות בלבד.
יש אנשים שזה לגמרי עובד עבורם. הם יוצרים תנאים שמגבילים את האפשרות להתאהב. הם באמת לא מחפשים את זה. טוב להם ככה. ועדיין…
אני חושבת שזה לא ממש אפשרי להגביל אהבה על ידי חוקים ועל ידי כללים חיצוניים. יש סווינגרים שהתאהבו. יש אנשים שהגבילו את הרגשות מראש והתאהבו. אי אפשר באמת להחליט מראש ש"לא מתאהבים" כי זה פשוט לא ריאלי. זה לא משהו שאנחנו שולטים עליו. והרעיון "לחתוך" כשיש רגשות הוא בעייתי. אפשרי אבל בעייתי. למה? כי כשמבינים שצריך לחתוך כבר יש רגשות. זה כבר מאוחר מדי. התאהבת.
להיפרד עכשיו זה להסב כאב לב לא פשוט לבן הזוג המאוהב, אולי גם למושא אהבתו, זו אולי עדות אדירה לאהבתו לבת הזוג שלו בבית, קורבן שמוקרב כמנחה לאל הזוגיות הראשית. אבל מעבר לכאב הרב שזה מסב זה גם יכול ליצור רגשות לא פשוטים כלפי בן הזוג בבית.
התאהבות זה טירוף זמני. זה סוג של סם. למעשה בחקר המוח התגלה שההתאהבות גורמת לאנשים לאותן התחושות שגורמים סמים מסוימים וריצה. בין היתר ההתאהבות מורידה את סף הגירוי להנאה. אדם מאוהב נהנה מכל מיני דברים שקודם הוא לא שם לב אליהם. פתאום החיים יפים, הפרחים מלבלבים, הדבורים מזמזמות, הוא והעולם הם אחד והוא אפילו מוכן לא לקלל את הנהג שבדיוק חתך אותו בכביש.
התאהבות זו אחת התחושות המדהימות בעולם אם לא ה…לא הייתי רוצה למנוע אותה לא מעצמי ולא מאנשים שאני אוהבת. אבל זה אכן יכול להיות מסוכן. כי האדם שמולנו שיכור ממה שמכונה בעגה הפוליאמורית NPE- New Person's Energy. והוא לא ממש כאן איתנו. הוא מרחף בעולם משלו. העבודה, הילדים, בן הזוג בבית, צרות וצרכים, הכל זז לרקע ומה שממלא את ליבו וראשו עכשיו זה מושא ההתאהבות שלו.

- הכי חשוב. גם לזה שהתאהב וגם לזה שצופה מהצד בבן הזוג המאוהב שלו. תזכרו זה זמני וזה עובר. אנא זכרו את זה לאורך הדרך. זה לא זמן לעשות החלטות דרסטיות. כשאנחנו מתאהבים אנחנו רואים במושא אהבתנו את הטוב ואך ורק את הטוב. כן אנחנו מודעים באופן מעומעם לפגמים אצל האדם שאיתנו ולפעמים אפילו זה לא. הוא נראה מושלם. והתחושה הזו שמאוהבים בי. לראות את עצמי דרך עיני אדם מאוהב את השלמות שבי, את הטוב שבי, את ההערצה שלו…איך אפשר לא להשתכר מזה? זה יורד עם הזמן. עם הזמן מתחילים לגלות גם את החלקים הפחות נפלאים. אנחנו מגלים שיש מולנו בן אדם ולא אל. הרגשות שלנו הופכים לעמוקים יותר מבשילים לאהבה בוגרת יותר.ולכן אל תעשו שום דבר בלתי הפיך. למשל לא עוזבים את הבית תחת השפעת ה-NPE גם אם מפנטזים איך זה היה יכול להיות לו היינו יחד ממש.
- תזכרו את הבית. תזכרו את סדר העדיפויות. תזכרו את המשפחה. תורידו את עצמכם מהענן ותראו את בן הזוג שבבית. שימו לב שאתם נותנים לו מספיק תשומת לב, שאתם מבלים מספיק זמן ביחד, שאתם זוכרים לתת לבן הזוג בבית את התחושה שהוא נאהב. שאתם זוכרים לאהוב אותו באמת.
- תמצאו את האיזון הנכון. כשמאוהבים לוקח זמן למצוא איזון כי רוצים להיות עם הבן אדם שמאוהבים בו כל הזמן. יש איזה מקום שמאפשר לגעגוע לא להיות חזק מדי ומאפשר נוכחות מלאה בבית גם בזמן השפעת ההתאהבות. האם זה פעם בשבוע? פעמיים? או פעם בשבועיים? מה המקום הנוח שלכם?
- לזכור שהתאהבות לא שווה אהבה. התאהבות זה שלב קצר יחסית שעובר. שלב הטירוף הזה. אהבה זה רגש עמוק יותר, רגוע יותר, שנמשך הרבה יותר זמן. אנשים מבלבלים לעתים קרובות בין השניים. אם היא מאוהבת באחר היא לא אוהבת אותי. לא. זה ממש לא נכון. אפשר להיות מאוהב באחד ולאהוב את האחר. ובטח ובטח אפשר לאהוב שניים במקביל.
- להיות רגישים כלפי בן הזוג המאוהב. כי להגיד לו לחתוך זה לא רק אכזרי זה גם לא יעיל. גם אם הוא יחתוך הכאב ישאר. האבל על אהבה שנקטעה באמצע הוא עמוק ולוקח הרבה זמן להחלים מזה. יכולים להתלוות לזה רגשות קשים כלפי בן הזוג שבבית כמו כעס או מרמור, תחושת מחנק ובעיקר הרבה סבל ואף דיכאון.
- בן הזוג המאוהב צריך לזכור להיות רגיש כלפי בן הזוג שבבית. כי זה קשה. זה קשה לראות את בן הזוג מתאהב. זה מעורר את כל שדי הקנאה בבת אחת. הפחד העמוק שעכשיו הוא ילך. ערעור הביטחון העצמי. ערעור הביטחון במקום שלי בזוגיות. מי אני עכשיו? רק שותף לחיים? שוגר דדי כלכלי? מטפל בילדים? אני המקום הנוח ואיתו היא רוצה להיות באמת?
  אתם לא בני שש עשרה. אתם לא לבד. אתם עם בן זוג מפוחד ומקנא בבית. עצרו אם צריך. תאטו. תגבילו את הפגישות גם אם זה גורם לכם להתגעגע יותר. תנו לבן הזוג בבית את ההרגשה שהוא באמת אהוב, את הביטחון שלא תלכו. שימו עליכם מושכות גם אם הוא לא שם אותן. תנו לו למצוא את האיזון והביטחון במצב הרגיש החדש שנוצר.
- אל תקשיבו לי. תמצאו את מה שעובד לכם. מה שהכי נכון לכם בזוגיות שלכם. רק תהיו רגישים וקשובים זו עצה שבעיני היא תמיד נכונה. אולי הדבר הנכון לזוגיות שלכם זה כן לחתוך. אולי הדבר הנכון הוא לשחרר לחלוטין. אין לי דרך לדעת. כל מה שאתם קוראים כאן זה דרך העיניים שלי בלבד.

זה הכי מפחיד בפעם הראשונה. אנחנו לא יודעים לעשות את הדברים "הנכונים", אנחנו עושים טעויות, אנחנו מכאיבים לאנשים שאנחנו אוהבים. אבל כמו בכל דבר בעולם אנחנו לומדים. ואנחנו משתפרים. אם יש אהבה ורצון טוב אנחנו לומדים לשחרר ומאפשרים לנו ולבן הזוג לעוף ולגעת בשמיים וגם לחזור בביטחה בחזרה הביתה.